top of page

ערן גפן הוא מייסד G^Team, חברה לייעוץ אסטרטגי, העוזרת לחברות לפתח מנועי צמיחה חדשים.
הצוות מתמחה ביצירת הצעות ערך חדשות, מוצרים חדשים, שירותים חדשים ושווקים חדשים. יחד עם הנהלות החברות המובילות בישראל.




 

נרשמת בהצלחה!

logo.gif
תמונת הסופר/תערן גפן

עלייתה ונפילתה של זירוקס

קראתי השבוע את "ספר העסקים הכי טוב שנכתב אי פעם" ואת לא אני הקטן קבעתי, אלא ביל גייטס שממליץ על "Business Adventure" שכתב ג'ון ברוקס כפריט חובה לכל מנהל בכל חברה, זהו מדריך ההפעלה האהוב על מיליארדרים כמו וורן באפט.

מה שמדהים בספר הזה המתאר 12 סיפורים על חברות ועסקים, שאומנם רובם התרחשו במאה הקודמת בין 1920 ועד 1970 אבל הסיפורים האלו רלוונטיים כאנלוגיה עד היום.

סיפור שתפס את תשומת הלב שלי במיוחד הוא זה של זירוקס, בהמון מובנים היא היתה ה- "אפל" של שנות השישים, חברת טכנולוגיה, שיצרה מוצר (מכונות צילום והעתקה) שהפך לפריט חובה בכל משרד, ממש כמו המחשב המודרני, זירוקס היתה לחברה הצומחת ביותר בשנות ה-60. לדוגמא, מי שקנה את מניה של זירוקס ב- 1959 הכפיל פי 180 את כספו עד סוף העשור, ממש כמו הגוגל, האפל והאמזון של ימינו, זירוקס היתה היוניקורן הראשון.

הכל התחיל עוד לפני זירוקס עם הופעתן של מכונות העתקה ידניות ומסורבלות ששימשו מספר מצומצם של ארגונים גדולים, אוניברסיטאות וגופי ממשלה. כדי לשכפל מסמכים באמצעותן היה נדרש תהליך שהתבסס על פרוצדורה נוראית שמעורב בה נייר פחם מלכלך, כתיבה על נייר מקור מיוחד ואז שכפול סיזיפי לניירות אחרים.

באותן שנים לזירוקס בכלל לא קראו זירוקס, קראו לה "הלויד יצור נייר צילום" היא היתה למעשה המתחרה הקטנה והפחות מוצלחת של קודאק.  ווילסון המנכ"ל שלה, חיפש חדשנות שתאפשר למצוא מקור הכנסה חדש לחברה.

במקביל בחור צעיר בשם קרלסון, פיזיקאי שעבד במשרד הפטנטים ובזמנו הפנוי עבד בביתו על המצאה משלו – תהליך המאפשר העתקת מסמכים. קרלסון הצעיר חלם על סטראט-אפ משלו, במשך חמש שנים הוא חיפש מי ישקיע בהמצאה שלו, אבל נדחה שוב ושוב.  עד שיום אחד קרלסון הנואש, אל ווילסון הנואש והם חתמו על הסכם שימוש בהמצאה בתמורה לתמלוגים. ווילסון שינה את שם החברה לזירוקס, ועבד עוד מספר שנים נוספות על מנת לפתח את ההמצאה למוצר ישים שאפשר למכור.

מהלך הפיתוח כמובן הסתבך והתייקר, באופן שאיים להפיל את כל החברה, 75 מיליון דולר הושקעו בהוצאות פיתוח ושאבו את כל חסכונות החברה, בתהליך שרק הלך והסתבך, עד למצב בו עובדי החברה לא רק שלא קיבלו משכורת אלא התבקשו להשקיע את חסכונותיהם בחברה בתמורה לאחוזים בודדים מהצלחת המוצר "המבטיח".

אבל כמו בסיפורי אגדות, לאחר כמה שנים קשות, מכונת הזירוקס הושקה, והעולם נכנס למאניה, לא היה משרד אחד בלעדיהן, המילה זירוקס הפכה למילה נרדפת לשכפול (קצת כמו גוגל ולגגל), כמות העתקות הניירות עלתה מ- 200 אלף בשנה, ל- 14 מיליארד.

זירוקס הלכה וגדלה, כל העובדים והמשקיעים בה הפכו למיליונרים, אפילו קראו להם בשם  "עשירי הזירוקס", והפ הופיעו על שערים העיתונים הכלכליים. מכירותיה עלו מ- 20 מיליון בתחילת שנות ה- 60, ל 500 מיליון דולר בסוף אותו עשור. זירוקס ממש כמו כל תאגיד אופנתי של ימנו התחילה לתרום ולעשות קמפיינים לצדקה, היא אפילו תרמה לאו"ם 1.5% מהכנסותיה לפני מס.

השנים הטובות הפכו את מנהלי החברה לשבעים ובטוחים בעצמם, ברוקס מתאר איך הם הסתובבו זחוחים במסדרונות בטוחים שהם גאוני השיווק והטכנולוגיה של העשור והאמת שהם צדקו – זירוקס כל כך הצליחה שהיא הפכה למונופול.

אבל מאחורי הקלעים דברים התחילו להתקלקל, תקציב המחקר והפיתוח שלה הופנה ליוזמות רבות, חלקן פורצות דרך ביניהן, ממשק המחשב, העכבר ואפילו צורה ראשונית של האינטרנט, אבל כל אותם פיתוחים לא הבשילו למוצר מכניס, בשל פוליטיקה ארגונית וחוסר שיתוף פעולה בין היחידות השונות.

כאן אנחנו פוגשים גיבור נוסף –  סטיב ג'ובס הצעיר שהסתובב באותם ימים בסיור בזירוקס, וכאשר הראו לו בגאווה את העכבר ואת ממשק המשתמש הגראפי של המחשבים ששניהם הומצאו על ידי מהנדסי זירוקס, המוח של ג'ובס פשוט התפוצץ, הוא חזר למטה של אפל אותה הקים באותן שנים וביקש מהמהנדסים להעתיק במהירות את ההמצאות האלו ולנסות אפילו לשכלל אותן, כך נולדו למעשה שני היתרונות העיקריים של מחשבי אפל של אותם ימים.

משם הכל התדרדר בזירוקס, מנהלים שקודמו היו בעיקר כאלו שאחראים על מכירות ולא אנשי המוצר וכל מה שעניין את ההנהלה זה כמה "טונרים" (חומר מילוי) נמכר, בזמן שכל ההמצאות החדשות נשכחו מאחור. ג'ובס אמר בראיון, שזירוקס יכלה להיות המובילה של מהפכת המחשוב, אבל בגלל תרבות ארגונית קלוקלת וטעויות באנשים שקידמה היא נשארה מאחור.

למעשה קצת כמו משה, היא הגיעה אל גבולות הארץ המובטחת, תחילת עידן המחשוב של שנות ה-80, אבל היא נשארה מאחור ולא נכנסה, בעוד חברות כמו אפל ומיקרוסופט שיצרו בהשראתה את ממשק ה-"חלונות", לקחו לה את ההמצאות והפכו למובילות מהפכת המחשוב, כיום זירוקס נסחרת לפי שווי שוק של 7 מיליארד דולר ואילו מיקרוסופט ואפל נוגעות כל אחת בטריליון (1000.. מיליארד… דולר).

כשחושבים על הסיפור של זירוקס ישר עולים לראש השמות של כל החברות המצליחות כיום, ועולה השאלה האם זרע הכישלון האפשרי שלהן נובע דווקא מהצלחתן. נראה שכל מי שמצליח, צריך לשאול את עצמו איך אפשר להימנע מלהפוך למנהל זחוח, שמתעסק בפוליטיקה ארגונית. זירוקס מזכיר לכולנו שלפני שאנחנו מתעסקים ברווחים והקטנת עלויות, צריך לדאוג לייצר ערך משמעותי ללקוח באמצעות חדשנות מוצרית ושיווקית.

אני ממש ממליץ לקרוא את הספר הזה,

כי איך אומרים,

"ההיסטוריה חוזרת על עצמה, בהתחלה כטרגדיה ואחרי זה כפארסה".

Komentar


bottom of page