המנהיגות של אריות הים

כשהם נשלחו לשדה הקרב האלים ביותר בעיראק, ג'וקו ווילינק ולייף באבין, מפקדים ביחידת העילית נייבי סילס (אריות הים), עמדו בפני משימה בלתי אפשרית: לסייע לכוחות האמריקאים לאבטח את ראמאדי, עיר שנחשבה ל"הפסד בטוח". והם הצליחו.

לאחר השחרור הקימו השניים חברת ייעוץ מצליחה, שמסייעת לחברות פורצ'ן 500 במגוון רחב של תעשיות "לשלוט בשדה הקרב שלהן". התאוריה שלהם מבוססת על הנחה מרכזית אחת: מנהיגות – בכל רמה – היא הגורם החשוב ביותר, זה שיקבע אם צוות יצליח או יכשל.

לאחרונה הם הוציאו ספר בשם Extreme Ownership, שהפך לרב מכר של "הניו יורק טיימס" ושל אמאזון, שבו הם מפרטים את השיטה ואת העקרונות המאפשרים לנייבי סילס לבצע את המשימות הקשות ביותר בלחימה. השיטה שלהם ישימה לכל צוות, משפחה או ארגון, ואפשר ליישם אותה בכל סביבת מנהיגות.

אלו עקרונות מנהיגות שנלמדו בדרך הקשה, לעיתים בעקבות המחיר הקשה ביותר שניתן לשלם – חיי אדם. למרות זאת, הם ישימים ורלוונטיים לדעתי גם בחיי היומיום. הרעיון המרכזי בליבת תורת הנייבי סילס הוא שכל אחד בצוות יכול להיות מנהיג ללא קשר להגדרת תפקידו. וכדי להיות מנהיג טוב אתה צריך לקחת אחריות ובעלות מלאה על כל הסובב אותך.

הנה עקרונות היסוד של אריות הים, שלמדתי מהספר המרתק הזה:

1. אחריות אישית קיצונית

כבר בשלב האימונים הראשוני המועמדים לסילס מבינים את הכלל החשוב ביותר: כאשר קורת תקלה – לך באופן אישי או לצוות – ואתה נשאל מדוע היא התרחשה, התשובה האפשרית היחידה היא שזה באחריותך. גם אם זה אומר לנשוך את הלשון ולקבל אחריות על משהו שאתה חושב שאחראי לו מישהו אחר.

באריות הים, כל אחד לוקח בעלות ואחריות על הכל.

זה "שלו" – לא של המפקד ולא של החברים ליחידה. לתפיסת הסילס מנהיגים לוקחים אחריות על כל מה שבעולם, אין להם אף אחד אחר להאשים חוץ מאשר את עצמם. מימד נוסף לכך הוא הדוגמא האישית – זה אף פעם לא מה שאתה מטיף לו, אלא מה שאתה מוכן לסבול בעצמך.

2. להאמין

אריות הים נדרשים תמיד למשימות שנמצאות על סף ההגדרה של "משימת התאבדות" ונשלחים למבצעים שאף יחידה אחרת לא מסוגלת לבצע. בסביבה כל כך מסוכנת, אחד העקרונות החשובים שמנחילים למפקדים הצעירים הוא לוודא שהצוות מבין את המשימה ומאמין בה.

המנהיג חייב להסביר לא רק מה לעשות, אלא למה עושים את זה. מנגד, באחריותו של כל חבר צוות להרים יד ולשאול "למה?" אם הוא לא מבין. רק כאשר מנהיגים בכל הרמות מבינים ומאמינים במשימה, הם יכולים להעביר את ההבנה והאמונה הזו לצוותים שלהם, כדי שיוכלו לעמוד באתגרים, לבצע ולנצח. גם במצבים שנראים בלתי אפשריים, או קשים לביצוע, תפקיד המנהיג הוא להיות אופטימי, להראות שיש דרך ולסחוף את כל כולם אחריו.

3. להוריד אגו

בכל קבוצה יש פוליטיקה, בכל החלטה יש גם מניעים אישיים – אבל הקבוצות הטובות מצמצמות אותן למינימום, ובכל שלב, מקבלת ההחלטות ועד הביצוע, מנסות להוריד ולנהל את האגו עד כמה שניתן. לנשום עמוק, ולראות קודם כל את טובת הקבוצה.האגו מייצר ענן שמשבש הכל: תהליך התכנון ייפגע ממנו, היכולת לקבל עצה טובה, היכולת לקבל ביקורת בונה. אגו יכול אפילו לפגוע ולהאפיל על ייצר ההישרדות של לוחם ולהוביל למותו.

מנהיגים חייבים תמיד לפעול מתוך הבנה שהם חלק ממשהו גדול מהם ומהאינטרסים האישיים שלהם. כי לרוב, האגו שהכי קשה להתמודד איתו הוא האגו שלך.

4. כל דבר צריך תוכנית

אסור להיכנס לשום מבצע או סיטואציה בלי לעצור רגע לפני ולתכנן: מה המטרה שרוצים להשיג? מה הולך לקרות? אילו בעיות יכולות לצוץ? איך להתמודד איתן? וחשוב ביותר – איך נראית תמונת הניצחון? כדאי לדמיין אותה ולתאר אותה לכולם.

5. פשטות

אנחנו חיים בעולם מאוד מורכב, עם הרבה שכבות, ודווקא בגלל זה חשוב לשאוף לפשט כל דבר. כל משימה, כל תוכנית – צריך להוריד את המורכבות שלה וללכת על המינימום החשוב.

זה לא משנה איך אתה חושב שהתוכנית תתפתח, האויב תמיד יעשה משהו שיפריע לה. כמעט אף משימה לא הולכת לפי התוכנית – יש פשוט יותר מדי משתנים לטפל בהם, וכאשר משהו משתבש תוכניות מורכבות עשויות להוסיף לבלבול, וממנו לאסון.

6. לתעדף ולבצע

בסופו של דבר, מאחורי המילה "מנהיג" יש מישהו שהתפקיד שלו הוא להתמודד עם בעיות גדולות. בכל רגע נתון תמיד יש יותר משימות מאשר אפשר לעשות, בכל רגע נתון יש בלאגן (בקרב אפילו עוד יותר). לכן הדבר הראשון שעושים ברגע שיש "אובר" רעשים ולחצים הוא לתעדף. לסמן את המטרות הכי חשובות ולחתור לביצוע מצוין שלהן, ורק אחרי זה לעבור לדברים הפחות חשובים.

השיטה היא להחליט איזו בעיה חשובה יותר לטיפול, ואז לדאוג להן אחת אחת. למפקדים בסילס אומרים לא לנסות להתמודד עם בעיות רבות מדי בו זמנית – זה יכשיל אותך בכולן. מנהיג טוב לא נבלע בבוץ של בעיה טקטית על חשבון הטיפול בבעיה האסטרטגית.

7. לבזר פיקוד

בניגוד לתפיסה של יחידה צבאית היררכית, בסילס מחייבים את המפקדים להאציל סמכויות, לסמוך ולהעצים, לתת את הקרדיט לצוות שלך ולהיות שם בשבילו אם צריך עזרה. עם זאת, המפקדים מתבקשים לדעת לבקר את התהליך, לוודא שהוא מתבצע כמו שצריך. וחשוב מכל – כשיש תקלות לא לערוף ראשים, אלא לתחקר וללמוד.

8. להנהיג מלמטה למעלה

בסילס מלמדים את הצוותים לא לחכות שינהיגו אותם. גם המפקד צריך הנהגה, והצוות צריך לעזור לו להיות יותר טוב.

9. משמעת עצמית = חופש

התפיסה שמשמעת היא ההיפך הגמור או הגבלה של חופש היא טעות. דווקא משמעת עצמית מאפשרת קבלת חופש מהממונים עליך – הם יודעים שתגיע בזמן, תעשה מה שהבטחת, תנהל את עצמך מספיק טוב כך שהם לא יצטרכו לנהל אותך. משמעת היא ניהול עצמי. וכשיש אותה, ישחררו לך חופש יותר גדול.

בסילס מדברים על מבחן השעון המעורר: השעון המעורר שמצלצל בבוקר כדי שתקום ותעשה ספורט הוא המבחן הראשון שלך, שמגדיר את הטון למשך שארית היום. זה לא מורכב  – יש את אלה שקמים מהמיטה, ויש את אלה שלוחצים "סנוז" וחוזרים לישון. אם יש לך משמעת עצמית, תקום מהמיטה והנה – עברת את המבחן הראשון.

אנשים שיודעים לנהל את עצמם יכולים לחסוך את המיקרו-מנג'מנט של הממונים עליהם, וכך לקבל חופש גדול יותר. אפשר לסמוך עליהם שהם ידלוורו את מה שנדרש.

אם יש לך משמעת עצמית מוכחת, זה הזמן להשתמש בסעיף 8 ו"להנהיג מלמטה" את הממונים עליך, כדי לקבל יותר חופש ואחריות.

10. אכפתיות מהצוות

כל מנהיג חייב לזכור שמעבר למשימה, בין אם צבאית-לאומית ובין אם כזו שקשורה לעולם העבודה, תמיד יש שם בני אדם. צריך לדאוג לשלומם, לנפשם, להתעניין. להיות שם כשהם במשבר אישי ולתת להם את הביטחון ואת "הגב" שנובע מזה שהם שייכים לצוות.

כשקראתי את הספר שאלתי את עצמי כמה מהערכים האלו אנחנו מבצעים היטב אצלנו בגפן טים. אנחנו אמנם לא חיילים, אבל כן רואים את עצמנו כסיירת.

אם נשתדל כל אחד מאיתנו ליישם את העקרונות האלו כמה שניתן, כי באמת "כל אחד מנהיג" – זה יהיה מדהים.

גפן