מוכנים לשינוי?

רוצים שינוי? כן!

מוכנים לשינוי?? אמממממ…

כולנו חושבים בימים אלו על שינוי – שינוי בארגון בו אנחנו עובדים, שינויים בשוק וכמובן גם כל שינוי שאנחנו צריכים לעשות באופן אישי. בימינו כל מצגת נפתחת במילה ״שינוי״, כל מנהל מדקלם ״חדשנות״, ובכנס הקרוב נדבר על ההצלחות בטרנספורמציה אצלנו, ממש כאילו זה דיסנילינד כייפי.

אבל שינוי הוא לא דיסנילנד, שינוי הוא טראומה. בסוף כל אדם, כל צוות וכל ארגון שונאים שינוי – ובצדק! שינוי משמעותי מייצר משבר והרס, בטח בטווח הקצר ולעתים גם בטווח הארוך. ממחקרים עולה ש-70% מתהליכי השינוי בארגונים נכשלים. אם חושבים על זה, שינוי מנוגד לסיבה שבזכותה הצלחנו. כנראה עשינו משהו נכון ואז הגדלנו והגדלנו, שיפרנו ושיפרנו – עד שזה הצליח. בחברות גדולות הצלחה מגיעה בזכות חזרתיות והתמדה בדברים המוצלחים מתוך יתרון לגודל, או במילים אחרות – סקיילביליות.

כך שאין זה פלא שהאינסטינקט הטבעי שלנו כשאנחנו הולכים לקראת שינוי הוא התנגדות, אבל מה לעשות שאנחנו חיים בעולם שקצב השינוי בו רק הולך וגדל? הרי כל שנה משנים לנו מחדש את חוקי המשחק.

הבשורות הטובות הן שאפשר להתכונן לשינוי ולהכין את החוסן והגמישות שלנו, ממש כמו שלפני אימון גופני אינטנסיבי עושים תרגילי מתיחה ומעלים דופק. אם נכין את השרירים אל הטראומה, התרגיל אומנם יהרוס בוודאות רקמות של שריר כחלק מהתהליך הטבעי, אבל לאחר מכן ייבנו רקמות חדשות ויהיה לנו שריר חזק (ויפה) יותר.

הביטוי הכי טרנדי בשנה האחרונה בעולם העסקים (לפי לינקדין) הוא change readiness שמשמעותו ״מוכנות לשינוי״.

האמריקאים (כמו האמריקאים שהם) עושים מכל דבר תורה ניהולית, ולכל תרחיש יש ״תוכנית מגירה״. לכן אין פלא שגם בעניין הזה יש תורה ניהולית שלמה, שהתחילה במחקר של הרווארד על איך מכינים את הקרקע לקראת שינוי.

לשיטה הזו יש תיאוריה, יש יישום, יש כלים פרקטיים, יש אפילו צ׳קליסט, מעין ״בחן את עצמך״. ארגונים רבים כבר מיישמים אותה, והנה 4 העקרונות שלה ל״מוכנות לשינוי״.

1 שינוי מודעות

שינוי המודעות הוא היכולת של האדם או החברה להגדיר את עצמם מחדש.

בסוף זה עניין של הנרטיב שאנחנו מספרים לעצמנו, אותו סיפור פנימי שמלווה אותנו. אם נגדיר את עצמנו למשל כאדם שמן, יהיה לנו קשה מאוד להתמיד בספורט לאורך זמן – עד שנשנה את תפיסת עצמנו.

גם ארגונים צריכים להיות ערניים להגדרה של מי הם ומה הם עושים, כי השינוי מתחיל בהגדרה העצמית. מודעות אומרת גם להתבונן, להבין ולנתח את הסביבה שבה נמצאים, לזהות את המגמות ולהסתכל למציאות בעיניים תוך כנות מוחלטת.

2 שינוי מהירות

כששינוי קורה צריך לקבל החלטות מהר וגם ליישם אותן מהר, כי במהלכו הכל הופך להרבה יותר מהיר – ולעתים כאוטי. אם אתם או הארגון שלכם רגילים לקבל החלטות לאט – זו בעיה.

ג׳ף בזוס אומר שכמנהלים אנחנו צריכים לשאוף להגיע ל-70% מהמידע הנדרש כדי לקבל החלטה. אם נחכה עד שיהיה לנו 90% מהמידע – זה אומר שההחלטה התקבלה כבר מאוחר מידי.

ארגון זריז יודע לקבל החלטות מהר וגם ליישם אותן באנרגיה מתפרצת, בלי סחבת, עם אנרגיה משותפת ועם נכונות גם לקחת סיכונים ולהיכשל מבלי לערוף ראשים. כדי להכין ארגון לשינויים, שווה לבדוק כמה הוא מהיר, ואיך אפשר לחתוך ולשפר אותו כדי שיזוז מהר יותר.

3 שינוי תגובה

שינוי דפוסי התגובה הוא היכולת לנתח כראוי בעיות, להעריך סיכונים ולנהל את התגובות של העובדים.

הרבה פעמים התגובה שלנו לאירועים חיצוניים או פנימיים היא אוטומטית, ולא נעשית באמת מתוך בחינה אמתית של החלופות והמשמעויות. אם נמשיך להגיב אוטומטית לדברים, לא באמת נוכל להשתנות כי תמיד נחזור אל אותם דפוסים.

4 שינוי תהליכים

כדי להתכונן לשינוי כדאי למפות את כל התהליכים החשובים בארגון, ולשאול את עצמנו האם הם מעודדים או מעכבים שינוי. כדאי לשאול מהן שיטות התגמול בארגון, מיהם האנשים המשולבים בכל תהליך, האם הם נחוצים ואיך הם נמדדים.

תפיסת ה- change readiness כוללת גם שאלונים וצ׳ק ליסטים שאפשר להוריד באינטרנט. הם קצת כמו טסט לרכב לפני בוא החורף, סדרת שאלות המחולקת לפי תחומים: הערכה של הארגון, תרבות ארגונית, סגנון ניהולי, דרגי ביניים ומוכנות העובדים. כמובן שיש גם חברת ייעוץ חיצוניות שבאות לעשות את אותו ״צ׳ק אפ״, אבל בסוף זה התפקיד של כל מנהל לשאול את עצמו איך הצוות שלו והצוותים סביבו יכולים לפתח את אותם שרירים כדי להגיב טוב יותר לשינויים.

הבשורות הטובות – ישראל מוכנה לשינויים

אינדקס המוכנות לשינוי של kpmg בשיתוף קרן קלינטון מצא שעסקים בישראל נמצאים במקום ה-17 בעולם מתוך 136 מדינות במוכנות לשינוי (במקום הראשון נמצאת סינגפור). טוב, זה לא ממש מפתיע עם כל השינויים שעברנו פה בווילה בג׳ונגל ב-70 השנה האחרונות.

מצד שני, בוא נבחן אותך כרגע באופן אישי: הזמינו אותך לישיבת מטה אצלכם בחברה על שינוי או חדשנות שצריך לעשות. יש לי רק שאלה אחת כדי לנבא את הפתיחות המחשבתית שלך – מה יהיה מקום הישיבה שלך סביב השולחן?

שמת לב שהבחירה במקום הישיבה סביב השולחן היא אוטומטית, ותמיד באותו מקום?

אז אפשר להודות, אנחנו יצורים די מקובעים בסך הכל, ולא ממש אוהבים שינויים כשזה מגיע לחיים עצמם וזה בסדר, הגענו לאן שהגענו בזכות חזרתיות ומימוש ״מה שעובד״ לנו.

אמירה יפה שאמרו לי פעם ונשארה איתי עד היום היא ״קבלת החלטה בקבלתה״. משמעותה היא שגם אם החלטה התקבלה (הוכרעה), בסוף מה שחשוב זה היכולת ״לקבל״ (להכיל) וליישם אותה.

ובשביל זה כדאי להיות מוכנים, לעשות מתיחות, להקפיד על הגמישות והחוסן – ואז להשתנות ולגדול.

גפן.